בוחני כושר השתכרות מוניטין ונכסי קריירה
שלבי המודל ב"שיטת הוודאות הפוחתת" שלב א' – בחינת תנאי הסף נבדוק האם קיימים לכאורה קריטריונים ראשוניים המצדיקים את עריכת חישוב "כושר הרווחיות העתידי". בשלב זה בית המשפט צריך לקבוע האם הוא מפנה את הצדדים לבחינת פערי כושר הרווחיות העתידי באמצעות חוות דעת מומחה, בהתאם לעובדות המוצגות בפניו: שנות נישואים ממושכות. חיים משותפים נורמטיביים פחות או יותר, שמהם ניתן ללמוד על מערכת יחסים
זוגית טובה ולא מניפולטיבית או שנעשתה בחוסר תום לב, לצורך השגת הישגים כלכליים בלבד. הפרשים ניכרים בהכנסות במועד הקרע או במועד הגירושים או במועד הבדיקה, שמהם ניתן ללמוד על הפרשים בכושר הרווחיות העתידי בין בני הזוג, שנובעים מכך שאחד מבני הזוג צבר ו/או רכש במהלך שנות הנישואים: תואר אקדמי, רישיון מקצועי, הישג יוצא מגדר הרגיל, זכויות מיוחדות וכיוצ"ב.
שלב ב' – איסוף הנתונים שלב זה מתבצע על ידי המומחה – עורך החישוב – בין באמצעות עובדות ונתונים המועברים לידיו על ידי הערכאה השיפוטית המפנה אליו את עריכת החישוב ובין בעצמו. מומלץ לערוך זאת באמצעות טבלה מרכזת של הנתונים. איסוף הנתונים על אודות כל אחד מבני הזוג כולל פרטים על אודות מועד הנישואים, מועד הקרע, גילאי הצדדים, תקופת החיים המשותפים, מועדי הלימודים או ההכשרות של כל אחד מבני הזוג, שכר ברוטו ונטו של כל אחד במועד הנישואים ובמועד עריכת החישוב וכן השכר המקובל ו/או הסביר של כל אחד מבני הזוג ביחס למקצועו, לשנות עבודתו, למיומנותו ולהכשרתו ו/או בהתאם לנתונים סטטיסטיים ו/ או טבלאות מקובלות ו/או פרסומים שונים ו/או בהתאם לקבוצת הייחוס המקצועית שאליה הוא משתייך או השתייך ו/או קביעות שיפוטיות אחרות.
שלב ג' – עריכת החישוב בחינה נפרדת של "כושר הרווחיות העתידי" של כל אחד מבני הזוג: איתור ההכנסה נטו ביום הקובע (השכר החדש) – במרבית המקרים נתייחס לנתוני אמת קיימים שיועברו על ידי הצדדים או לקביעה שיפוטית של
בית המשפט. עם זאת, בעיסוקים מסוימים שבהם ייקבע כי לכישרון ו/או ליכולת האישית יש השפעה משמעותית על כושר הרווחיות, ההכנסה ביום הקובע תיקבע בהתייחס להכנסות הממוצעות המקובלות ו/ או הסבירות של הנבדק בהתאם לקבוצת ההתייחסות שבה הוא מצוי. באופן זה כאמור, נבודד את הרכיב האנושי האישי או ה"תרומה האישית" ואת הכישרון המיוחד שהביא עמו ומסייע בידו ליצירת ההכנסות. לאחר שקבענו את ההכנסה נטו ביום הקובע יש לאתר את ההכנסה נטו בתחילת קשר הנישואים או ערב רכישת התואר, לפי העניין (או השכר הישן) – בין שהנבדק עבד בתחילת הקשר בעבודה שהכניסה לו הכנסה מסוימת ובין שלא עבד בכלל, אולם יכול היה לעבוד בעבודה מסוימת – נתייחס להכנסה הגבוהה מבין האפשריות הבאות: נתוני אמת על אודות ההכנסה שהייתה בפועל גם אם היא זמנית, לשכר הממוצע במשק באותה עת או לחלופין, ממוצע חודשים לפני תחילת הלימודים או 3ההכנסות של רכישת המקצוע לפי העניין. הסכום המתקבל יוצמד לשכר הממוצע במשק עד למועד החדש שהנו מועד הקרע או מועד החישוב לפי העניין. כעת יש להפחית מההכנסה נטו ביום הקובע (השכר החדש) את ההכנסה נטו בתחילת קשר הנישואים (השכר הישן) כאמור לאחר ההצמדה. התוצאה המתקבלת היא סכום הבסיס שממנו יש לערוך את תחשיב כושר הרווחיות. לאחר קבלת סכום הבסיס לעריכת תחשיב כושר הרווחיות העתידי יש להזין למודל מרכיבים המשפיעים על תוצאת כושר הרווחיות העתידית של או 67הנבדק עד הגיעו לגיל הפנסיה על פי דין, היינו כל גיל אחר לפי קביעת בית המשפט כמו למשל גיל בחלק מהמקצועות החופשיים. 70 הנחת המוצא היא שככל שחולף זמן ממועד החלוקה
או התחשיב ומתרחקים מהוודאות המוחלטת, עולה רמת אי-הוודאות (ולכן התשלומים העתידיים יקטנו) לעומת זאת ככל שישנה סמיכות למועד שהנתונים נבדקו – רמת הוודאות גדולה הרבה יותר. בנוסף על כך, בפועל ישנם מרכיבים המשוכללים אף הם במודל שעתידים להשפיע על התוצאה הסופית: גיל בעת התחשיב – ככל שהנבדק מבוגר יותר ברור שמספר השנים שיהיה עליו לשלם את תשלומי כושר הרווחיות העתידיים קטן יותר ואז התשלום גדול יותר. סיכויי נכות וסבירות לחוסר אפשרות של ביצוע רציף של עבודה (גורמי סיכון ביולוגיים). נכות שעלולה למנוע מהנבדק עבודה בעתיד במתכונת שבה הוא עבד עד כה. במקרה זה הנתונים הסטטיסטיים נלקחים מלוחות יציאה לנכות ומחלה של משרד האוצר. עלות השתלמויות מקצועיות – סכום הנדרש לשמירה על רמה מקצועית נדרשת כדי לעמוד בכושר הרווחיות העתידי. לדוגמה בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים או עורכי דין שראוי כי ישתלמו כשבועיים או שלושה במהלך השנה, כדי לשמור על רמת הכנסתם. המודל מפחית את מספר הימים הנדרש להשתלמויות מקצועיות מההכנסה החודשית השוטפת. סטטוס העובד – הבחנה בין עצמאי לשכיר. המודל קובע כי כשאדם הנו שכיר הוודאות להמשך ההכנסה הקבועה שלו גבוהה יותר יחסית לעצמאי, שהסיכון המקצועי שלו לשמירה על רמת הכנסה זהה, לפחות לזו שהייתה במועד הבדיקה, רב יותר.
ככל שהמקצוע "מסוכן" יותר על פי הנתונים הסטטיסטיים סיכויי הנבדק להמשיך ולעבוד בתחום העיסוק ו/ או באותה עבודה נמוכים יותר. למשל בתחום ההיי טק או המסעדנות הנתונים הסטטיסטיים בדבר סיכון עתידי בתחום גבוהים יותר מבתחומים אחרים באופן יחסי. הנתונים במודל לקוחים באחוזי סיכון על פי הטבלאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (לוחות גריעה מעבודה). התפתחות שכר עד גיל הפרישה – נתון זה משוכלל בהתייחס לנתונים הבאים: ותק בעבודה, גיל, מקום העבודה (ציבורי/פרטי) וותק במקצוע.
התוצאה שתתקבל בתום עריכת שלב ג אצל הנבדק היא כושר הרווחיות העתידי המשוכלל לכל אחד מהנבדקים.
שלב ד' – קביעת פערי כושר הרווחיות העתידי לאחר שהבדיקה נערכת לשני בני הזוג, מפחיתים את תוצאת כושר הרווחיות העתידי הנמוך מהגבוה ואת ההפרש מחלקים לשניים. התוצאה המתקבלת היא פער כושר הרווחיות העתידי לתשלום.
