רואי חשבון

הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל: "ראיית חשבון" פירושו – בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון רווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא "ניהול חשבונות; רואה חשבון – "מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה" .
(חוק רואי-חשבון התשט"ו 1955- , סעיף 1).
רואי חשבון מועסקים במשק במגוון תפקידים. מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רואי חשבון או שכירים במשרדים אלו, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים או יועצים פיננסיים, וכן בתפקידים שונים במס הכנסה, בשירותי מס וכלכלה שונים של המדינה, בחברות ביטוח וכדומה.
הצירוף "רואה חשבון" החל לשמש בעברית כבר בסוף המאה ה 19 .

בוועד הלשון הוצעו תחילה(בשנות ה-40 של המאה ה-20 ) הצירופים:הצירופים: "רואה חשבונות" ו"מבקר חשבונות", ואולם במילון למונחי החשבונאות של האקדמיה ללשון העברית (בראשית שנות ה 60) כבר נקבע המונח  "רואה חשבון".  אפשר לשער שהשימוש בשורש רא"י נעשה בעקבות המילה הבין-לאומית רוויזור "מבקר", "מפקח", מן הפועל הלטיני "videre "- לראות, ומכאן גם vision ו- video ועוד)

 ואולי בעקבות המונח rewident המשמש בפולנית דווקא בעבור רואה חשבון).

 רואי החשבון המקצועיים שעובדים עם מרכז דקל עוסקים במגוון תחומים: ביקורת חקירתית מקיפה לחברות ושותפויות; בדיקת מאזנים ומסמכים חשבונאיים אחרים; בדיקת חשבונות בנקאיים; עריכת חוות דעת להערכת שווי חברות.